|
|
|
כיצד מבצעים בדיקת רציפות
|
|
|
1.
|
סובבו את הבורר כך שתצביע על פונקציית בדיקת
רציפות ( ).
פונקציה זו בדרך כלל חולקת את מיקומה על
החוגה יחד עם אחד או יותר פונקציות נוספות,
לרוב
התנגדות (Ω).
|
|
|
|
2.
|
במידה ונדרש, לחצו על לחצן הרציפות.
|
|
|
|
3.
|
ראשית יש לחבר את הפרוב השחור לשקע המסומן ב-
COM.
|
|
|
|
4.
|
לאחר מכן יש לחבר את הפרוב האדום לשקע המסומן
ב- V Ω. בסיום השימוש ברב מודד, יש לנתק את
הפרובים בסדר הפוך: קודם יש לנתק את הפרוב
האדום ולאחריו את הפרוב השחור.
|
|
|
|
5.
|
כאשר אין מתח במעגל החשמלי יש להניח את הפרובים
סביב הרכיב אותו רוצים לבדוק.
סדר הפרובים בנקודות המגע הנו שרירותי. שימו
לב כי ייתכן ויש צורך לבודד את הרכיב
מרכיבים
אחרים במעגל החשמלי.
|
|
|
|
6.
|
הרב מודד מצפצף במידה והוא מזהה שהמעגל החשמלי
סגור (יש רציפות).
אם המעגל החשמלי פתוח (המפסק כבוי) הרב מודד
לא יצפצף.
|
|
|
|
7.
|
בסיום השימוש יש לכבות את הרב מודד על מנת לשמר
על אורך חיי הסוללה.
|
|
|
|
סקירה כללית של בדיקת רציפות
|
|
|
•
|
הרציפות הנה קיום של מעגל חשמלי סגור המאפשר
זרימת חשמל.
|
|
|
|
•
|
פונקציית בדיקת הרציפות של רב מודד משמשת עבור
בדיקה של מפסקים, נתיכים, חיבורים חשמליים,
מוליכים ורכיבים אחרים. נתיך תקין לדוגמה צריך
להיות רציף.
|
|
|
|
•
|
רב מודד משמיע צליל (צפצוף) כאשר הוא מזהה מעגל
חשמלי סגור.
|
|
|
|
•
|
הצפצוף, אשר הנו חיווי הניתן לשמיעה, מאפשר
לטכנאים להתרכז בהליכי הבדיקות שלהם ללא צורך
להביט בתצוגת הרב מודד.
|
|
|
|
•
|
כאשר בודקים רציפות, הרב מודד מבסס את הצפצוף
שלו בהתאם להתנגדות הרכיב שאותו בודקים.
ההתנגדות נקבעת לפי טווח ההגדרות של הרב מודד.
דוגמאות:
|
|
|
|
-
|
במידה והטווח מוגדר ל- 400.0 Ω, הרב מודד בדרך
כלל יצפצף אם לרכיב יש התנגדות של 40 Ω או
פחות.
|
|
|
|
-
|
במידה והטווח מוגדר ל- 400 kΩ, הרב מודד בדרך
כלל יצפצף אם לרכיב יש התנגדות של 200 Ω או
פחות.
|
|
|
|
•
|
יש לבחור בהגדרת הטווח הנמוכה ביותר כאשר
מודדים רכיבי מעגלים חשמליים שאמור להיות להם
התנגדות נמוכה כגון חיבורים חשמליים או מתגים.
|
|
|
|
|
|
|
|
-עקבו אחרינו ב 
בישראל
